#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 1 האם מבטלים ת&quot;ת להוצאת המת ולהכנסת כלה?	"כשאין כל צרכו מבטלים ואם יש כל צרכו אין מבטלים.<p dir=""rtl"">שיעור כל צרכו במת: למאן דקרא ושנה - אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי ואמרי לה תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי, עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא עד סיכרא, רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה עד שיהיו ששים ריבוא. למאן דמתני - לית ליה שיעורא.</p>"	מגילה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 2 היכן השכינה שורה בבבל מה נאמר על בתי כנסיות ומדרשות שם והאם נוהגים בהם קדושה?	"כל מקום שגלו שכינה גלתה עמהם וכשחוזרים חוזרת עמהם. בבבל נמצאת בבי כנישתא דהוצל ודשף ויתיב בנהרדעא פעמים כאן ופעמים כאן.<p dir=""rtl"">&quot;ואהי להם למקדש מעט&quot; אמר רבי יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל, ורבי אלעזר אמר זה בית רבינו שבבבל.</p><p dir=""rtl"">&quot;ה' מעון היתה לנו&quot; אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, לכן אביי התחיל ללמוד בבית הכנסת ולהתפלל שם דאמר דוד &quot;ה' אהבתי מעון ביתך&quot;</p><p dir=""rtl"">רבי אלעזר הקפר אומר עתידים בתי כנסיות של בבל שיקבעו בא&quot;י ק&quot;ו מתבור וכרמל דכתיב בהם &quot;כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא&quot;</p><p dir=""rtl"">אמר רבי אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואף על פי כן אין נוהגין בהן קלות ראש הינו חשבונות. (תוס' ביארו דוקא בבבל שעתידים להעקר ודוקא לאחר חורבנם והר&quot;ן בשם הרמב&quot;ן כתב לענין דחוק להאכיל הענים מותר אף בבנינם.)</p>"	מגילה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. 3 מאי קפנדריא?<p dir=""rtl"">ומתי מותר לעשות קפדנריא בבית הכנסת (3)?</p>"	"אמר רבא כשמה הינו אדם האומר אדמקיפנא אדרי איעול בהא.<p dir=""rtl"">אמר רבי אבהו אם היה שביל מעיקרא מותר. </p><p dir=""rtl"">אמר רב נחמן בר יצחק הנכנס על מנת שלא לעשות קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא. </p><p dir=""rtl"">ואמר רבי חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא (הגר&quot;א גרס מצוה) שנאמר &quot;ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב&quot;</p>"	מגילה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 4 אלו דברים נאסרו לעשות בבית הקברות?	מפני כבודם של מתים אין נוהגין בהן קלות ראש: אין מרעין בהן בהמה ואין מוליכין בהן אמת המים ואין מלקטין בהן עשבים ואם ליקט שורפן במקומן (בירושלמי ברכות פ&quot;ב ה&quot;ב איתא לא לעבור על הקברים).	מגילה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 1 'באחד באדר משמיעים על השקלים ועל הכלאים' מדוע בתאריך זה?	"כלאים - משום שזה זמן זריעה.<p dir=""rtl"">שקלים - כיון דאמר רב טבי אמר רבי יאשיה &quot;זאת עולת חודש בחדשו&quot; חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וזה בניסן (דילפינן שנה שנה מניסן &lt;ר&quot;ה ז.&gt;) מקדימים וקוראים באחד באדר ששלושים יום קודם לחג דורשים מענינו של חג, ואף לרשב&quot;ג שסובר שדורשים שתי שבתות קודם לחג קראים בר&quot;ח אדר שזה ב' שבתות קודם ששולחנות יושבים במדינה בט&quot;ו אדר.</p>"	מגילה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 2 מה קוראים בפרשת שקלים ומדוע (ומה ההבדל בין שבת ר&quot;ח לשבת שקלים)?	"רב אמר צו את בני ישראל ... את קרבני לחמי וגו'&nbsp;&nbsp;ומחמת שנותנים שקלים לקרבנות קוראים במעשה הקרבנות. שונה פרשת שקלים מכל ר&quot;ח למ&quot;ד לסדר פרשיות חוזר שבסתם ר&quot;ח שש קוראים בענינא דיומא וחד בר&quot;ח ואילו בפרשת שקלים כולם בר&quot;ח, למ&quot;ד לסדר הפטרות חוזר בסתם ר&quot;ח שש קוראים בעניינא דיומא וחד בר&quot;ח ואילו בפרשת שקלים שלוש קוראים בענינא דיומא וד' בר&quot;ח. <p dir=""rtl"">שמואל אמר וכן דעת רבי יצחק נפחא וכן איתא בבריתא &quot;כי תשא&quot; ששם שקלו שקלים, וג' תרומות היו שם, של מזבח, של אדנים ושל בדק הבית.</p>"	מגילה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 3 באלו ב' זמנים בשנה אמר רבי יצחק נפחא שמוציאים ג' ספרים, והאם יש בזה חידוש?	"ר&quot;ח אדר שחל להיות בשבת, באחד קורא מעניינא דיומא וחד בר&quot;ח וחד בשקלים, וקמ&quot;ל כדעת שמואל שקוראים כי תשא.<p dir=""rtl"">מכלל זה שמענו ר&quot;ח טבת שחל להיות בשבת מוציאים ג' ספרים, חד לעניינא דיומא חד לחנוכה וחד לשבת ואין בזה חידוש.</p>"	מגילה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: 4 ר&quot;ח טבת שחל להיות בחול, כמה קוראים בר&quot;ח וכמה בחנוכה ומדוע, וכיצד הלכה?	"רבי יצחק אמר ג' קוראים בר&quot;ח ואחד בחנוכה, ואמר רבי מני שהכי מסתבר תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.<p dir=""rtl"">רב דימי מן חיפה אמר ג' בחנוכה ואחד בר&quot;ח, ואמר רבי אבין שכן מסתבר שר&quot;ח גרם לרביעי שיבוא.</p><p dir=""rtl"">רב יוסף נקט כרב דימי, ורבה כרב יצחק, והלכתא כר' יצחק שאין משגיחים בחנוכה ור&quot;ח עיקר.</p>"	מגילה כט:		
